היא לא ישנה בלילה האחרון או אפילו מספר לילות עקב צירים מתמשכים. ובימים האחרונים היא עבדה קשה פיזית: הלכה ברגל 8 ק"מ, ניקתה את כל הבית, שחתה בים או בבריכה, עשתה תרגילים שונים, קיימה יחסי מין תכופים – כדי לסוף ללדת (לא לכולן יש סבלנות רבה, וגם ידיעת תאריך הלידה המשוער מקשה לשחרר שליטה ו"לזרום"). היא הייתה בצירים במשך שעות (גם זו עבודה! עצומה!).
היא קיבלה (הודות ללידה) קוקטייל הורמונלי עוצמתי – ומוכנה להזיז הרים.
אבל זה מיותר. תנו להרים להישאר במקומם!
בכנות. נשים יקרות, נסו להירגע, לכבות את השליטה, לקבל עזרה ופשוט לשכב, או עדיף – לישון.
חפשו כל דרך להפעיל את תוכנית המנוחה, הרגיעה וההתאוששות. זה יהיה מסע ארוך (ביחס להריון הוא לא כל כך ארוך, ביחס ללידה הוא יותר). המסע הזה ידרוש את כוחכם, את משאביכם. אספו אותם. חסכו את אלה שיש לכם!
הניקי את בתך או בנך (או שניהם, או הבנים, או הבנות) – יניקה לא רק עוזרת לרחם להתכווץ אלא גם מעודדת שחרור אוקסיטוצין ש"מוביל ביד" את הרצון לשתות ולישון.
הצורך הראשון להתאוששות אחרי לידה – זה שינה! לקחי דוגמה מהפלא החדש שלך (הוא ישן הרבה).
תני לגופך מה שהוא צריך – והוא יגמול לך בטוב. כרתו שיתוף פעולה מועיל הדדית מיד אחרי הלידה.
כשאת חוסכת בכוחותייך אחרי לידה, את מפחיתה את הסיכון לדיכאון לאחר לידה. בצעד פשוט זה את עוזרת להתאוששותך, שומרת על בריאותך, משקיעה ברווחת המשפחה. אני מזכירה זאת כדי להבהיר שזה "מהלך מותר" ומטרותיו – לא אנוכיות בלבד.
היום בחברה זה אופנתי להיות פעיל ועסוק, ואדם שוכב נתפס כחולה או נכה. אנחנו מזלזלים במנוחה, בשינה, בהרפיה פשוטה שניתן להשיג רק בשכיבה… נדמה שלשכב אחרי לידה זה כמו להודות שאת נכה: משהו לא בסדר איתי, לא התמודדתי (או לא התמודדתי מספיק טוב וכו'). כאילו אישה חייבת לקום כמו חייל, בעמדת "דום" מיד אחרי יציאת השלייה.
לא חייבת – ואפילו להפך! כשאישה בשעות הראשונות אחרי לידה קמה בפתאומיות ואומרת: "אני הולכת להתקלח", הרופאים, האחיות והמיילדות "תופסים את ראשם" או את האישה (כדי לעצור אותה או לתמוך בה לפני נפילה). שינוי חד בלחץ התוך-בטני במהלך הלידה עלול לגרום להתעלפות. זהירות!
מוטב להפקיד את הטיפול בכם בצוות בית החולים ובקרובים. חסכו כוחות! אתן רק מתחילות פרק חדש בחייכן. הוא ידרוש השקעה: האכלת התינוק, טיפול בו, תהליכי התאוששות בגופכן, הסתגלות לחיים/תפקיד חדש של אמא או אמא ליותר ילדים…
לכל זה דרושים כוחות. מה נותן לנו אותם? כמובן, קודם כל – שינה! לכן אני מציעה לכן לדאוג לשינה בכל דרך אפשרית אחרי הלידה.
ההתלהבות הראשונה אחרי לידת אדם חדש שככה. קיבלת ברכות מבני משפחה וחברים. ההנקה הראשונה בוצעה והתינוק ישן…
עמעמו את האור. כבו את צליל הטלפון. הניחו את הטלפון. בקשו מהבעל/חברה/אמא (מי שנמצא איתכן) להעיר אתכן אם התינוק ירצה לאכול (אם חוששות שלא תשמעו את ה"בקשה"). התכסו כדי שיהיה נעים. עצמו עיניים. ופנו את תשומת הלב פנימה. אל הנשימה. נסו להתחיל לנשום באופן שווה. והאריכו בהדרגה את הנשיפה (תנו לה להימשך יותר מהשאיפה). אפשר לנשוף דרך שפתיים רפויות. זה עוזר להירגע מהר יותר. דמיינו שבנשיפה אתן נושפות על נוצת סרפד הקלה ביותר.
נשמו. בעדינות. ברכות. לאט. באופן שווה.
שינה ומנוחה מתוקה!
